Select Document:
Or search for:
in
Parma 3280 H
paragraphs 1 - 3
1
 סוד יראי אלהים    #      שמואל
 ליראי  יי' ולחושבי שמו אכתוב
זה ספר זכרון לפניהם
למען ילמדו ליראה את   יי'
ואת בניהם ילמדון ולא שאני חכם מבני דורי כי
קטן אני במעשים טובים ובתורה כי יש בדורי חכמי'
בתורה ובכל חכמה ומעשים ובעלי יראה יותר 
ממני אלא מרוב חכמתם מפלפלים בתלמוד אשר
אין קץ לחכמתה ואומר הנה יש יראי השם
זה גדול מזה בחכמה וחסידים ויש חסיד חכם
בתורה ויש חסיד שלבו דולק אחרי רצון בוראו
ואינו מרבה מעשים טובים כחסיד וחכם מפני
שקבל מרבו ומה שחבירו לא הרבה מפני שלא
קבל מרבו ולא היה חכם להבין מלבו ואילו היה
יודע היה {מקבל} מקיים לפי שאמרו לעולם יהא
אדם ערום ביראה והנה מי שלא למד או שאין
לבו ספוג לקבל התלמוד ואפילו קבל הרי סתום
פעמים ומפוזר שאינו יכול לקבץ ולדעת
ומציצו בתורה שכל מי שיכול להבין אע"\פ שלא
נצטוה  שֶ{לא} נֵעְנַש אליה שלא שם על לב שנאמ'
ויקצוף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי
המאות הבאים מצבא המלחמה ויאמר אליהם
החייתם כל נקבה ולמה לא ענו לו למה לא צוית
לנו והלא $לא$ אמרת לנו להמית הנשים אלא שידע 
משה שהיו חכמים ובקיאין לדון קל וחומר ומה
כנענים שכתוב בהן לא תחיה כל נשמה למען אשר
לא ילמדון אתכם לעשות וגו' וכת' כי יסיר את בנך
מאחרי שמא יחטיאך להבא אלא$ו$ שכבר חטאו
והחטיאו לא כל שכן והיה לכם לדון קל וחומר וכן
למה לא אמ' בלעם כשאמ' לו המלאך על מה הכית
את אתונך מה עון שהכיתי את אתוני ואפילו צער
בעלי חיים אין כאן שלא רבצה מחמת משאוי כבד
כשחלצה רגלו אל הקיר למה לא היה לו להכותה
והיה לו לומר מה עון עשיתי אלא שהיה לו לחשוב
שמא שלא ברצון הקב"\ה שהוא לא נתן לי רשות
אלא להגיד להם העתידות שנאמ' אם לקרוא לך
באו האנשים שתגיד להם העתידות והקב"\ה ראה
ששמח אם יתן לו רשות לקלל את ישראל וזהו
שאם חטאתי כי לא ידעתי שאתה נצב לקראתי
אדרבה איפכא מסתברא לפי שלא ידע שהוא
נצב לקראתו לא חטא אלא כך  אמ' חטאתי שלא
שמתי על לב לדעתי שלא פשפשתי וחקרתי
באיזה עון הוא מכיון שיהא אדם ערום
ביראה הואיל ומענישין אותו על שאין יודע שיש
לדעת ולחקור שהרי לפני השליט לא תוכל $לאמר$ כי שגגה
היא ולא $היה$ יכול לומר שמעי לשלמה שכחתי שיצאתי
את נחל קדרון על כן אמרתי אכתוב ספר ליראי יי'
פן יענשו והם סבורים שעל חנם הוא וחלילה
ליי' מרשע כי לא חפץ רשע וכתיב והזהרת אתהם
ממני באומרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא
דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה הוא רשע
בעונו ימות ודמו מידך אבקש ואתה כי הזהרת
רשע וג' אתה את נפשך הצלתה הוא ימות כי לא
הזהרתו ודמו מידך אבקש ואתה כי הזהרת
צדיק חיו יחיה ואתה את נפשך הצלתה ז' אזהרות
כנגד שבע תועבות בלבו וכנגד שש הנה שנא יי'
ושבע תועבת נפשו וכגדו שבע כחטאותיכם  
ואתה את נפשך הצלתה אבל אינו אומר זכיתה
צדקתה אלא את נפשך הצלתה מכאן שכל
שנענש חבירו והוא אינו מזהירו לומר אל תעשה
הרי כל העונש שמקבלין מעלין על זה כאילו הרגו
לפי שהיה לו להזהירו ולא הזהירו ותובעין מזה
דמו של זה וזהו שכתוב ודמו מידך אבקש על
כן ערכתי ספר היראה למען יזהר {הר} הירא את
דבר יי' ויותר מהמה בני הזהר ואם שגיתי בו
יתקן ויבין החכם למען יראו את יי' כל הימים
באמת אהוב לך את המצוה הדומה למת מצוה
שאין לה עסקים כאשר תראה מצוה בזוייה
שאין לה עוסקים כגון שתראה שבני עירך
לומדים סדר מועד וסדר נזיקים ואתה תלמוד
סדר קדשים ואם תראה שאינם חוששים ללמוד
מועד קטן ומי שמתו מוטל לפניו אתה תלמדם
ותקבל שכר גדול כנגד כולם כי הם דוגמת
מצוה אותם מסכתות ואותם הלכות שבני אדם
אין רגילים בהם שזה דומה לאחד שהיו לו בנות
תבעום בני אדם והשיאום להם ונשארה בת אחת
שלא תבעוה להנשא אמרה לאביה לאחיותי אומנות למדתה
נקייה מעשה אורג מעשה רוקם לכך קפצו הכל
 עליהם והיו להם לאנשים אבל למה נתת לי אומנות
שהכל מתרחקים ממני לארוג בגדי אבל ותכריכי
מתים אילו היתה אומנותי בגדי שמחה $גם$ הייתי לאיש
כאחת מאחיותיי אומר לה אביה אני אשבח
אותך לכל שילכו הכל אצליך כך אמרה מסכת
מועד קטן והדומה לה רבונו של עולם למה אין
עוסקין בי כמו בשאר מסכתות והקב"\ה אומר
הרי כבר נאמר טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית
משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו
ועתה למה אומרים הוא סכנה לפי שכתוב
ואל תקוץ בתוכחתו והוא ממהר ולא ידקדק כמו
בשאר מסכתות ועוד לפי שכל דבר {שיש בו
סכנה} שתופסין אותו סכנה אפילו מקום הוא מסוכן
שלפי שלשון בני אדם ועינם מזקת אלא כך יעשה
הרוצה ללמוד אותה יתפלל לפני הקב"\ה שלא יארע
דבר רע וגם ילמדו הרב בחשאי ולא יפרסם ולא
ינזק מאחר שלשון בני אדם מזקת ועינם וכת'
חמוקי ירכיך {ועינו}כמו חלאים אילו דברים של
חלאים ותחלואי מיתות כמו מי שמתו מוטל בפניו
ומועד קטן יהיו בסתר ולא יזיק  שנאמ' חבי כמעט
רגע {ולא} {יזיק} עד יעבר זעם וגם שמעתי בשני דברי'
מלאך המות קרוב לשמוע למי שדורש במעשה
מרכבה ובמועד קטן לכך נענה מלאך המות הן
הן מעשה מרכבה כמעשה רבן יוחנן בן זכאי
ור' אלעזר בן ערך שאם לא יכוין להפרע ממנו וכן
מועד קטן כיוצא בו לפי שהוא ממונה על המות
לכך יעסוק בכל לבו ליישר בלא קלות
ראש וכן כל מצוה שתראה שאחרים עוסקין בה
ובמקצת עבודותיה אין חוששין בה אתה תחוש
באותה הבזויה ואתה תקבל שכר כנגד כולם
שאם תראה שהכל נושאים את המיטה של מת
ורגלי המטה נפלו אתה קח בידך רגליה שאילו לא
היתה למיטה רגל בעת שמניחין לארץ המיטה הרי
קלונו של מת ביותר וכל דבר שכיוצא בו יותר תקבל
שכר מגוף הדבר וזהו  שנאמ' בז לדבר יחבל לו
וירא מצוה הוא ישולם ויום ששי שמת לאדם מת
אע"\פ שהוא אביו או אמו ימהר לקוברו פן יחלל
שבת שהרי אמרה תורה איש אמו ואביו תיראו
ואת שבתותי תשמורו אע"\פ שאמרו המאחר
את אביו ואמו מלקוברן כדי להספידן הרי זה משובח
לכך סמך לו ואת שבתותי תשמורו ואם תאמר
לא הקדים שבתות למורא אב ואם הרי כבר לעניין
כיבוד הקדים ולמה לא הקדים לעניין מורא לומר
מי גרם לשבתות שישמרו מורא אב ואם לפי
כשהיה קטן ובא לחלל שבת היה אביו ואמו מוחין
בידו ומכין אותו שהרי לא תעשה כל מלאכה
אתה ובנך ובתך הקטנים ואם אדם מייסר את בנו
כשבא לחלל את שבת ומונעו מעשות עבירה
הקב"\ה יתן מוראו של אביו על הבן לכך סמך איש
אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו ואל תאמר
זהו דוקא כשמת אביו לעת ערב אבל בבקר לא
אפילו בהשכמה כדי לתקן מאכל בשבת וכדי
שישתכח קצת צערו לפני השבת שנאמ' ולא יוסיף
עצב עמה ולא יהיה עצב עמה לא נאמר אלא ולא
יוסיף לא ידבר שיבא לידי דברים המביאים לידי
תוספת עצב ועל זה נאמר זכור את יום השבת
לקדשו וכי עשוי לשוכחו והלא כל שביעי שבת
אלא זכור את יום השבת מדברים המשכחים
אותו מלזכור את השבת כגון אם נעשה דבר שבא
להעצב בו אל תדרשם שאם תזכרם תוסיף להעצב
זכור את יום השבת עשה דברים שתהא זוכר
את יום השבת לרחוץ בערב שבת וללבוש בגדים
ולתקן עונג שבת ולקרוא דברים הנוהגים בשבת
מצוה לשנות ארבעים מלאכות חסר אחת כדי
שלא ישכח איזו מלאכה אסורה כמו שיש לדרוש
במעשה מועדים לפני המועדים כך בעניין שבת
לפניו אלא כדי למהר לצורכי שבת אחר התפילה
תיקנו וקבעו לומר בבית הכנסת במה מדליקין
כלומר קיימתי מה שבזאת המשנה חוץ מיום
טוב הנכנס לשבת
Bologna print 1538 p. 153 compare text of these two paragraphs
Bologna print 1538 p. 154 compare text of these two paragraphs
Bologna print 1538 p. 261 compare text of these two paragraphs
JTS Boesky 45 pp. 1-4 compare text of these two paragraphs

 

2
זה סוד לימוד היראה סוד יראי אלהים
##
תחילת חכמה יראת יי' כשתבא  
לעשות שום דבר יחשוב
אם היה אדם אחר עושהו 
אם היה שואל לך עיצה מה עיצה הייתה נותן לו
וכן אמרו ותפארת לו מן האדם כאשר פיללת לאחרים
תראה לך ראשית חכמה קנה חכמה כשהגיע בנך 
ללמוד אל תקנה לו אלא ביראת יי' רב חכם וירא
שמים יראת יי' ראשית דעת כדי להכניסו ביראת 
יי' ועוד כל ראשית תן לו להקב"ה ראשית  
3r
ביכורי {אדמתך} כל וכל תרומת כל וכן תן לו ראשית היום והלילה לברכו במה שמהנה ביום ובמה שמהנה בלילה וכן הוא אומר כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים כוננת מעריב ערבים ויוצר אור וכשאתה עומד משנתך והקיצותה היא תשיחך ובפותחך עיניך תשים אל לבך מלאכתך ותקנת עורכיך וקודם לכל תקנותיך יראת יי' וכתיב יראת יי' ראשית דעת כיצד מי שיוצא מבית האיסורין חייב להודות להקב"ה ואין לך חבוש יותר {מחכמתם} מן הישן ותברך להקב"ה על מה שלא היה בך יכולת קודם לכן ולא היה בך ממשלה בגופך וברכהו על כל אבר ואבר שהיה כקשור ועתה פתחם לעשות תקנתך בהם ועל הידים שמתחילה היו בחזקות הטומאה ועוד שרוח הטומאה שורה עליהם וצוך שלא תנזק שתטול ידיך וכן על עיניו ותיקנו חכמים ברכה על כל אחת ואחת כתקנה ומעשה בחסיד אחד שהיה מברך על כל אבר ואבר ומקרא מסייעו לבי ובשרי רננו לאל חי והיה מתפלל על כל אברים שנבראו בו שיעבדו למי שבראם לכבודו ושלא לחטוא לו בהם לפי שהקב"ה נותן לו בלב טובים שלא לחטוא לו שאין מגלגלין חטא על ידם שנאמ' לא יאונה לצדיק כל און יצר טוב ויצר הרע טוב לצדיק שרואה שהרשע מערים ערמה על מרמה למצוא תאות נפשו וחושב הצדיק הנה זה למצוא תאות נפשו לשעה אחת והוא פעמים משים נפשו בסכנה בעבור תאות נפשו בפעם אחת כגון הליסטין והגנבים והנואפים על ספק ואני אומר בעבור מי שנותן לאוהביו תאות נפשם לעתיד לבא לעולמי עולמים הנאות מכל הנאות ניאופים ותענוגים על אחת כמה וכמה שיש לי כל היום וכל הלילה להערים אילו היה יצר האדם יצר הטוב מתגבר עליו לעשות כמו שמתגבר עליו יצר לתאות הנאת בשרו וכבודו אז היה מערים בכל עומק לעשות חפצי שמים וכל יצר האדם שיכולת בידו היתה לעשות מה שלבו חפץ ומצוי לעשות לו בלא בושתו ואין צריך להערים כל כך על הדבר אבל כשאין יכולת בידו לעשות מה שלבו חפץ לפני פלוני ומפני פלוני בדבר פלוני אז צריך להערים כיצד יעשה תאות נפשו שלא יזיק לו דבר פלוני והואיל וכל אילו דברים עמקי החכמה וגדולים חקקי חקרי לב המצויין אצל המתאוים ואצל קנאים ואצל רודפי כבוד לפיכך הירא את דבר יי' רואה היאך מחפשים ותרים תאות נפשם ותאות רגע ספק משליכים נפשם למרחוק וכל שכן אני וכן אמרו ונקדשתי בתוך בני ישראל שנהרגים על קדושת השם שנאמ' כי עליך הורגנו כל היום הלא יצר הרע טוב לאדם שאילו לא היה יצר הרע שולט באדם מה שכר יקבל על הטובה עתה שיצרו מתגבר עליו וכופפו בעבור הקב"ה ולרשעים יצר טוב רע להם אילו לא טעמו יצר טוב יכולין היו לומר לא ידענו מה טיבו של יצר טוב כשיבא לידך שום דבר שלא ברצון הקב"ה או שיש לך דבר שהוא רצון הקב"ה ומפני הבשת אתה מונע לעשות שקשה ומפליא בעיניך לעשות הדבר או שיש לך יצר הרע שמתגבר עליך לעבור או לעשותו תחשוב אילו היתה בשעת השמד הרי היה לך ייסורין או מות בעבור הקב"ה על כן עלמות אהבוך על מות אהבוך ואם היו רוצים להרוג אותך או ייסורין לעשות לך שנבחר מות מחיים הייתה סובל וכל שכן זה הדבר שאינו כל כך גדול שמתגבר עליך יצרך ואקבל שכר גדול כי טוב שאדם כופף את יצרו ממאה מצות שאין יצרו תקפו ומסיתו ודוחקו עליהם שהרי אמרו אין עובר על המצות שיעשו לעתיד לבא שאין יצר הרע לעתיד לבא עד שלא יבאו ימי הרעה אילו ימי זקנה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אילו ימי המשיח שאין תשובה לפיכך טוב לעשות אותו דבר שיצר הרע מתגבר עליו ומכניע את יצרו עבור הקב"ה משאר המצות שאין היצר חושש בהן שלא תאמר הרי המצות שקולות קלה כחמורה עון גדול נושא על מאה מצות שאין היצר מקטרג והוא עובר עליהם יותר מעל המצות שהיצר מקטרג משל למלך בשר ודם שצוה לעבדיו ללכת למקום פלוני בא אחר ואמר לעבדו אחד אל תלך במקום פלוני שהמלך שולחך ואני אתן לך ליטרא ולקח ליטרא ולא הלך וחבירו לא הלך לפי שנדר ליתן לו שני פשיטי הרי זה שלקח רק שני פשיטים יותר עונשו גדול שבדבר קל ביטל רצון המלך כך זה שחוטא בדבר שאין {ית} יצרו מתגבר עליו עונשו יותר גדול וכל דבר שיבא לידך לעשות ואינך עושה מפני הבשת
3v
שיקראוך חסיד שוטה תחשוב אילו הייתי בשעת השמד הייתי נהרג על עבירה קלה אפילו ערקנא דמסנא וכל שכן שאכפוף את יצרי המסור בידי ואם גנבת תודה ותעמוד לך ואם הבושת מלבנת פניך הרי לך זה כקרבן כפרה ומוטב שתתבייש בפני מאה ואל תתבייש בפני כמה רבבות ובפני אותם עצמם לאחר מיתתך וכן המונע את המצוה מפני הבשת בין מצות עשה בין מצות לא תעשה יתבייש לאחר מותו בפרהסיא בפניהם ואולי אפילו בחיים כמו צדקיהו שאמ' פן יתעוללו בי ולא נכנע מפני יי' ועוורו עיניו וחשוב לך שתי אותיות כף כף כי כל סאון סואן כל העולם נידון מידה במידה שנאמ' תחת אשר $לא$ עבדת את יי' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ועבדת את אויביך ברעב ובצמא ובערום {ובצמא} ובחוסר כל וכל המרחם על האכזר סופו להיות אכזר על הרחמן כגון שאול ריחם על עמלק ונעש' אכזר על נוב עיר הכהנים שריחמו על דוד כל מי שמרחם על האכזר ואינו מרחם על הרחמנים ועל מי שהדין לרחם עליו כגון על בניו ועל אבותו ואחיו וקרוביו ויש לו ואין להם ויכול לכלכלם ואינו נותן להם הרי כל מה שיש לו יבא ליד מי שאין לו זכות וצדקה ואפילו הוא מפרנס אחרים כגון שהוא יודע שאביו ואמו ואחיו עניים ואינו מפרנסן ומפרנס אחרים אותם עצמם שהוא מפרנס לבסוף יהיו אכזרים עליו ולא ירחמו עליו ולא יחזיקו לו טובה על החסד שעשה להם ויהפכו לו לשונאים כי יש דבר שאין לו זכות לאדם שאם יעשנה ואם לא יעשנה יחשב לו לרעה כגון איש ואשתו שאוהבין את ילדיהם ויש להן ומפרנסין אותן ומרחמים עליהם הרי אין זכות וצדקה כי מאהבתם עושים להם כמו כלב לגוריו והדוב וכל חיות שמשימין נפשם בכפם לטרוף טרף להביא לגוריהם ואילו לא היו מרחמין על ילדיהם ולא היו מפרנסין אותן ואין לילדים מאומה או שמכים אותם שלא לצורך ושלא לייסרם גדול עונם מנשוא לפיכך האב שעושה טובה למקצת בניו אותו שהוא מבזה יירשנו ואם תראה שלשה דורות ולמעלה תלמידי חכמים ואחר כך זרעם עמי הארץ לא תאמר דברי חכמים בטלים שמא נתחתנו במשפחה שאין דינם להיות ביניהם תלמידי חכמים ואמרו חכמים רוב בנים דומים לאחי האם לכך בניהם עמי הארץ כיוצא בו ליראי אלהים וחסידים שנאמ' והחוט המשולש לא במהרה ינתק ואם תראה שפוסק מדור רביעי יראי שמים וחסידים ונתחתנו בו ולפיכך אותו הדור כך לפיכך יתחנן אדם על עצמו ועל זרעו ועל זרע זרעו בכל יום להקב"ה לזווגן בזיווג יראת שמים עם תורה וגמילות חסדים כי על שלשתן נאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק כי שלש תיבות {שות} שוות בגימטריא ירא''ת תור''ה גמילו''ת חסדי''ם ששקולין ירא''ה כתור''ה וגמילו''ת חסדי''ם כתור''ה
Bologna print 1538 p. 155 compare text of these two paragraphs
Bologna print 1538 p. 156 compare text of these two paragraphs
JTS Boesky 45 pp. 5-6 compare text of these two paragraphs

 

3
 ראשית חכמה יראת יי' שכל טוב לכל עושיהם
{לכל} עושי$ה$ם לא נאמר אלא לכל עושיהם
לכל עושים לא נאמר אלא לכל עושיהם אלה זה פסוק מי
יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי מה יי' אלהיך שואל
מעמך כי אם  ליראה הרי היראה קדמה לכל עושיהם
היראה והאהבה וג' וללכת בכל דרכיו וג' שכל טוב למען
תשכילון בכל אשר תעשון
Bologna print 1538 p. 156 compare text of these two paragraphs
JTS Boesky 45 p. 6 compare text of these two paragraphs